איזה חלק בחייה של רחל הילר, פעילותה בארגון קבוצה "לניצחון" או היותה באניית לטרון, השפיע יותר על בחירתה להגיע לכפר עציון ולהגן עליו בחירוף נפש, שלמעשה הוביל לנפילתה.
זאת שאלת החקר ששאלנו בתחילת המאמר וכדי לענות על שאלה זו נבצע השוואה בין תקופתה בקיבוץ ההכשרה: "לניצחון" ובין תקופתה באוניית המעפילים לטרון בכמה קריטריונים.
כמה זמן שהתה רחל הילר בכל אחד מה היה חלקה בכל אחד מהאירועים. איזה אנשים דומיננטיים השתתפו בכל אחד מהאירועים. ואיזה אופי ואידיאל היו לאנשים שהשתתפו בכל אחד מהאירועים.
אוניית לטרון
זמן שהייתה במקום: 19 באוקטובר עד 26 באוקטובר 1946
זמן הכשרה: לפני האוניה הכשירו את המעפילים לקשיים שהיא תכלול בכך שהכשירו אותם לעבודת צוות ולארוז במהירות את חפציהם ללא התרעה מוקדמת. זמן ההכשרה היה בין שבועיים לחודש.
אופי האנשים באירוע: האנשים שרחל הילר הפליגה איתם בהפלגה היו משכמם ומעלה . נאבקו בהרבה קשיים בהפלגה והיו חדורי מטרה להגיע לארץ ישראל . עדותו של אורי גורן מפקד ספינת לטרון מחזקת את טענה זו בכך שהוא מעיד שמעפילי הספינה על אף כל הקשיים לעולם לא הטילו ספק לרגע שיגיעו בסוף לארץ ישראל. אפילו שהספינה עברה מלא תקלות לא פרץ שום מרד חוץ ממרד אחד שנגרם מהמלחים ורב החובל שהיו ממוצא ספרדי. אורי גורן בנוסף מעיד שבגלל חוסר מקום על הספינה היו מיונים של איזה מעפילים לעלות ואיזה לא ושהמעפילים שנבחרו היו רק מעפילים שהיו עם ערכים גבוהים לעבודת צוות ומעפילים שהיה להם אופי להנהגה מיוחדת ושהו הטובים מבין חבריהם. אנשים שהיו משכילים ומנהיגי תנועות נוער.
מנהיג האירוע: אורי גורן- לומדים עליו מספרו "משני צידי הקריפטו". אורי גורן היה מפקד ספינת לטרון ובחייו עזר להרבה ספינות מעפילים לצאת לדרך. היה אדם עם ערכים גבוהים ביותר בספרו מספר על כל הקשיים שעברה ספינתו בלב ים אך אין שום תלונות בפיו והוא בכל ספרו רק מהלל ומשבח את גבורתם של המעפילים. אדם שנתן כח לאחרים ולא פצה פה גם במצבים הכי קשים בשביל לא להוריד למעפילים האחרים את המורל כפי שכותב:"היינו במרתפים אני ומהמלווים בשביל לשמש דוגמה לאחרים." אפילו שהיה מפקד הספינה לא תפס ממעמדו וישן בבטן הספינה ולא על הסיפון וכך גרם ליחסים של שיתוף ואמונה הדדית מבין המעפילים.
קשיים: זמן ההפלגה לקח כפול מהזמן המשוער ובעקבות כך היה חוסר במים ומזון. בנוסף היה סערות שאיימו למוטט את הספינה והיה צורך לאמונה גדולה במעפילי הספינה בשביל לא לעצור בכריתים. בנוסף הספינה נטתה בצורה מסוכנת לצד שמאל לכל אורך ההפלגה.
מסקנות של השפעת האירוע על רחל הילר: הזמן של ההפלגה היה יחסית קצר אך היה גם הכשרה והיכרות לפני בני המעפילים שנמשכה זמן רב יותר. האנשים היו משכילים וחזקים נפשית. במשך ההפלגה סבלו רבות אך לא הפנו עורף אחד לשני כי האמינו במטרה החשובה מכל שהיא להגיע לארץ ישראל. כאן במשך הפלגה זו אנחנו מאמינות שרחל הילר הושפעה מהערכים של האנשים בספינה ולמדה על החשיבות הטמונה בלעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה ומה יהודים מוכנים לסבול ולעבור בשביל להגיע למטרה זו. אנו בטוחות שאווירה זו שהייתה באוניית לטרון השפיעה על החלטתה להשתתף בקרבות על כיבוש הארץ.
זאת שאלת החקר ששאלנו בתחילת המאמר וכדי לענות על שאלה זו נבצע השוואה בין תקופתה בקיבוץ ההכשרה: "לניצחון" ובין תקופתה באוניית המעפילים לטרון בכמה קריטריונים.
כמה זמן שהתה רחל הילר בכל אחד מה היה חלקה בכל אחד מהאירועים. איזה אנשים דומיננטיים השתתפו בכל אחד מהאירועים. ואיזה אופי ואידיאל היו לאנשים שהשתתפו בכל אחד מהאירועים.
אוניית לטרון
זמן שהייתה במקום: 19 באוקטובר עד 26 באוקטובר 1946
זמן הכשרה: לפני האוניה הכשירו את המעפילים לקשיים שהיא תכלול בכך שהכשירו אותם לעבודת צוות ולארוז במהירות את חפציהם ללא התרעה מוקדמת. זמן ההכשרה היה בין שבועיים לחודש.
אופי האנשים באירוע: האנשים שרחל הילר הפליגה איתם בהפלגה היו משכמם ומעלה . נאבקו בהרבה קשיים בהפלגה והיו חדורי מטרה להגיע לארץ ישראל . עדותו של אורי גורן מפקד ספינת לטרון מחזקת את טענה זו בכך שהוא מעיד שמעפילי הספינה על אף כל הקשיים לעולם לא הטילו ספק לרגע שיגיעו בסוף לארץ ישראל. אפילו שהספינה עברה מלא תקלות לא פרץ שום מרד חוץ ממרד אחד שנגרם מהמלחים ורב החובל שהיו ממוצא ספרדי. אורי גורן בנוסף מעיד שבגלל חוסר מקום על הספינה היו מיונים של איזה מעפילים לעלות ואיזה לא ושהמעפילים שנבחרו היו רק מעפילים שהיו עם ערכים גבוהים לעבודת צוות ומעפילים שהיה להם אופי להנהגה מיוחדת ושהו הטובים מבין חבריהם. אנשים שהיו משכילים ומנהיגי תנועות נוער.
מנהיג האירוע: אורי גורן- לומדים עליו מספרו "משני צידי הקריפטו". אורי גורן היה מפקד ספינת לטרון ובחייו עזר להרבה ספינות מעפילים לצאת לדרך. היה אדם עם ערכים גבוהים ביותר בספרו מספר על כל הקשיים שעברה ספינתו בלב ים אך אין שום תלונות בפיו והוא בכל ספרו רק מהלל ומשבח את גבורתם של המעפילים. אדם שנתן כח לאחרים ולא פצה פה גם במצבים הכי קשים בשביל לא להוריד למעפילים האחרים את המורל כפי שכותב:"היינו במרתפים אני ומהמלווים בשביל לשמש דוגמה לאחרים." אפילו שהיה מפקד הספינה לא תפס ממעמדו וישן בבטן הספינה ולא על הסיפון וכך גרם ליחסים של שיתוף ואמונה הדדית מבין המעפילים.
קשיים: זמן ההפלגה לקח כפול מהזמן המשוער ובעקבות כך היה חוסר במים ומזון. בנוסף היה סערות שאיימו למוטט את הספינה והיה צורך לאמונה גדולה במעפילי הספינה בשביל לא לעצור בכריתים. בנוסף הספינה נטתה בצורה מסוכנת לצד שמאל לכל אורך ההפלגה.
מסקנות של השפעת האירוע על רחל הילר: הזמן של ההפלגה היה יחסית קצר אך היה גם הכשרה והיכרות לפני בני המעפילים שנמשכה זמן רב יותר. האנשים היו משכילים וחזקים נפשית. במשך ההפלגה סבלו רבות אך לא הפנו עורף אחד לשני כי האמינו במטרה החשובה מכל שהיא להגיע לארץ ישראל. כאן במשך הפלגה זו אנחנו מאמינות שרחל הילר הושפעה מהערכים של האנשים בספינה ולמדה על החשיבות הטמונה בלעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה ומה יהודים מוכנים לסבול ולעבור בשביל להגיע למטרה זו. אנו בטוחות שאווירה זו שהייתה באוניית לטרון השפיעה על החלטתה להשתתף בקרבות על כיבוש הארץ.
קבוצה ל"ניצחון"
זמן שהייתה במקום: 1/8/1945 עד סוף 1946
זמן הכשרה: במשך שבוע רחל רניה הילר הכשירה את המקום של הקיבוץ בשביל שיהיה נוח למגורים. היא ושאר מנהיגי הקיבוץ עבדו על בניין תחכמוני יומם וליל עד שיהי מוכן להתיישבות.
אופי האנשים באירוע: האווירה החיובית בקיבוצים אלה השרו שרידי האקטיבה הישנה שהקימו אותם והדריכו בהם. הם אלה שהצליחו להחדיר בצעירים את ההרגשה שלמרות כל חוויות המלחמה הנוראה, יש טעם לחייהם, ואין הם צריכים להרגיש נחותים משום שהם יהודים. נוער שלמרות שכרגע נרצחו כל משפחתם בשואה רואים תקווה ולא מוותרים לעצמם ונותנים טעם לחיים לצעירים אחרים שממשיכים להגיע ומדביקים בהם את האידיאל של האהבה לארץ וליהודות.
בקיבוצים אלו שיכנעו את כל היושבים לעלות לארץ בהעפלה.
מנהיגי האירוע: שרה שטרן- הייתה מנהיגת הקיבוץ ואחראית להקמתו.את אופייה אפשר לראות בסיפור יוצא דופן שנכתב עליה בספר מאפר לתקומה. שרה שטרן פרצה בזמן הפוגרום על בניין תחכמוני מול הצבא הפולני וצרחה עליהם":תירו בי!" ולא נתנה להם להתקרב לנערים שבבניין תוך סיכון עצמי גבוה.
שרה שטרן פעלה רבות למען הנוער בקיבוץ ואפילו מכרעה בעדותה את רחל רניה הילר שהייתה שותפה רבה בהקמת הקיבוץ ומזכירה אותה מבין האנשים שהקימו את הקיבוץ.
קשיים: הפוגרום בבניין תחכמוני. פוגרום שנערך על יהודי קרקוב מהפולנים לאחר מלחמת העולם השנייה. מעדויות של אנשים שהיו בפוגרום נאמר שהשנאה שהורגשה שם הייתה כמו השנאה שהורגשה מהגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה. הנזק ליהודים בפוגרום היה רב .
מסקנות של השפעת האירוע על רחל הילר: הקמת הקיבוץ הייתה דבר מרכזי מאוד בחייה של רחל הילר בו היא השתתפה לא כתפקיד שולי אלא הייתה ממקימי הקיבוץ והדריכה בו למשך שנה. בקיבוץ היא קיבלה כל מיני ערכים שבהם אנו מאמינות הסתמכה ההחלטה להשתתף בקרבות על כפר עציון. הערכים שהיא קיבלה הם גם מהפוגרום שנערך על בניין תחכמוני שבו היא למדה שצריך להילחם אם צריך ולעמוד בכבוד על שלך ערך מרכזי זה הראתה לה שרה שטרן על הגנתה בחירוף נפש על הקיבוץ בעת הפוגרום. וזה ערך שבלעדיו רחל רניה הילר לא הייתה בוחרת להילחם על כפר עציון. בנוסף היא קיבלה ערכים דתיים וציונים שרשום ששיקמו אותה אחרי תקופת השואה הנוראה בא איבדה את כל משפחתה.
לסיכום:
אנו משערות שהקיבוץ לניצחון השפיע יותר על רחל הילר וגרם לה לקבל את ההחלטה להישאר ולא ללכת עם הנשים האחרות ולהשתתף בקרבות על כפר עציון. מפני שהיא לקחה שם חלק יותר משמעותי בבנייה והשתתפות, ומפני הזמן שבו הקיבוץ לניצחון הגיע. הקיבוץ היה הדבר הראשון שרחל הילר עשתה לאחר מלחמת העולם השנייה והיא פעלה בו רבות. בו היא קיבלה כוח מהעבודה עם הנערים והשתמשה בו לאחר מכן בכניסתה לארץ. בנוסף במקום זה היא נתקלה פעם ראשונה במצב של לחימה נגד גורמים עוינים בפוגרום על בניין תחכמוני ולמדה את הערך החשוב בלעמוד על שלך ולא לסוג ולא לוותר וערכים מסוג זה עיצבו את רחל ואת החלטותיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה