קפריסין הינו מחנה מעצר שאליו שלחו מעפילים בשנים 1946-1948.
עם הגידול בשיעורי ההעפלה בקיץ 1946 התמלא מחנה המעצר בעתלית. הבריטים החליטו להתחיל ולגרש את המעפילים למחנות מעצר בקפריסין, כאמצעי להרתעת היישוב היהודי מהמשך מפעל ההעפלה. הראשונים להיות מגורשים היו 1,300 מעפילי הספינות 'הנרייטה סאלד' ו'יגור' באמצע אוגוסט 1946 מבצע 'איגלו'.
 |
| מחנות המעצר בקפריסין. לקוח מתוך "ויקיפדיה" [ערך: מחנות המעצר בקפריסין] |
רבים מאנשי הפלי"ם מלווי אניות המעפילים, ואתם אנשי צוות זרים ומתנדבי מח"ל בעליה ב', גורשו אף הם לקפריסין יחד עם המעפילים. אנשי הפלמ"ח והפלי"ם במחנות קיימו קשר הדוק בין הארץ למחנות, כולל קשר אלחוטי עם מפקדת הפלמ"ח בארץ ותנועת פעילים חופשית למדי תוך הסתייעות במנהרות שנחפרו, ספינות דייג (בעיקר "המיוחדת" – "טקסי-שירות" שהפעילו יוצאי הפלי"ם בין הארץ לקפריסין), והצטרפות למשוחררים על חשבון מכסת העלייה החודשית (מדי חודש שוחררו מהמחנות 750 איש – מחצית ממכסת רישיונות העלייה הממשלתית). התשתית הארגונית של הפלמ"ח במחנות שימשה גם את אנשי החבלה הימית בקפריסין, לאחר העתקת פעילות 'החוליה' מהארץ לאי במרץ 1947.
מחנות בהם הוקמו אוהלים כונו "מחנות קיץ", וכאלה שכללו צריפי פח כונו "מחנות חורף". תנאי החיים במחנות היו קשים. המזון היה דל. החום בקיץ, באזור נטול צל, והקור בחורף היו כבדים. אך האירגון הפנימי והסיוע מהיישוב בארץ ומארגון הג'וינט הקלו על הסבל. במחנות, שהתקיימו 30 חודשים, התקיימו גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, פעולות תרבות, ואף בתי-משפט פנימיים. נולדו מעל לאלפיים תינוקות. פירסום עולמי ראשון לשגרת החיים הקשה שבמחנות נתנה העיתונאית היהודית רות גרובר שביקרה בהם בסוף יולי 1947 בעקבות סיקורה את פרשת האוניה 'אקסודוס', מתוך צפייה שלא התגשמה שמעפילי האוניה יגורשו אליהם (בספרה "עדת ראיה" – WITNESS – ניתן למצוא צילומים בלעדיים מהחיים במחנות).
עד לסיום המנדט גורשו לקפריסין כ- 52 אלף מעפילים . רחל הילר השתחררה ממחנות המעצר בקפריסין בסוף שנת 1947.
אורי גורן בעדותו מוסיף שכמה שהתנאים היו גרועים במחנה בקפריסין זאת הייתה השתפרות חדה בתנאים יחסית למה שהמעפילים סבלו באונייה .
"מסעה של לטרון היה קשה ומפרך, כמו ואולי יותר ממסעותיהן של יתר ספינות צי ההעפלה. לכל אורכו היה למלווים ולמעפילים ביטחון מוחלט שבסופו של המסע נגיע לארץ ישראל. היום, בעוברי בדרכי הארץ, אני פוגש רבים מחברי למסע, מעפילי לטרון, נוטלים חלק פעיל בחיי הארץ. אך לא מעט מטובי חברינו שהגיעו ארצה עמנו והצטרפו ללוחמי מלחמת השחרור, נפלו בה בגבורה. להם הכבוד והתהילה. לאחרונה קיבלתי, באמצעות איש פל־ים יהודה בן־צור, תרגום של הימאי ראובן יתיר מתוך דו"ח הצי הבריטי, ובו הוא מתייחס לאונייה לטרון שהיתה קרובה להתהפכות. "לא ידועה לנו תופעה גרועה עד כדי כך לגבי ספינות אחרות בשירות עלייה ב'," מציין הדו"ח. לא פלא אפוא שהתנאים שמצאנו במחנה 63 בקראלוס, פמגוסטה, היו לדידנו לא מחנה אוהלים דולף בגשם אלא מלון חמישה כוכבים בהשוואה לתנאים בלטרון."
 |
| הפגנה כנגד הבריטים למען השחרור במחנות קפריסין בין 1946-1949 לקוח מתוך "ויקיפדיה" [ערך: מחנות המעצר בקפריסין] |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה