ב29 באוקטובר 1946 הגיע מטוס סיור לספינת לטרון והתחיל לצלם תמונות. לאחר יומיים הגיעו 4 משחתות של הבריטים והתחילו לשאול את הנוסעים שאלות,
לפי סיפרו של אורי גורן: "היה ליל ירח, המים היו שקטים וזוהרים. בשלווה שמסביב התקרבה אלינו המשחתת ושאלה באמצעות רמקול: "מי אתם, לאן פניכם?" תשובתנו הייתה: "ספינה ללא מטען, פנינו לביירות." אך התחמקותנו לא הועילה לנו. הבריטים כבר זיהו אותנו. ייתכן שזיהו אותנו עוד לפני שמטוס הסיור צילם אותנו. המשחתת שאלה עתה ברורות: "סאן דימטריו, האם ישנם על סיפונכם עולים בלתי־לגאליים לארץ ישראל?" כאן שינינו את הטון: "שם ספינתנו הוא לטרון ולא סאן דימטריו, ולגבי דידנו אין על סיפונה כל עולים בלתי־לגאליים. היא נושאת אזרחים החוזרים למולדתם." אנשי המשחתת פנו עתה בקריאתם לצוות הספינה ולרב־החובל וחזרו על קריאתם בצרפתית, באיטלקית ובאנגלית: "אנו מציעים לכם לשנות נתיב לעבר פמגוסטה, קפריסין. משם נחזירכם לארצכם ונחסוך מכם סבל וצרות." תשובתנו היתה החלטית ותקיפה: "אנו מקבלים הוראות רק מהממונים עלינו ולא מכם. אנא, פנו לדרככם ואל תפריעונו." דו־שיח זה חזר ונשנה בשפות שונות, במשך הלילה ובמשך כל יום המחרת.
צוות המלווים אירגן מבעוד מועד קבוצת מעפילים שתפקידה היה למנוע מהבריטים לעלות לסיפון. ב- 1 בנובמבר, לאחר שנכנסה לתחום המים הטריטוריאליים, נגחו שתיים מאניות הצי הבריטי בספינה על מנת לאלצה לעצור, וכוח בריטי גדול עלה והשתלט עליה במהירות תוך שימוש בסילוני מים, גז מדמיע, ירי מאקדחים והכאה באלות. הספינה נגררה לנמל חיפה בבוקר ה- 1 בנובמבר, המעפילים הורדו ממנה ללא מאבק והועברו לאוניות הגירוש "אמפייר הייווד" ו"אושן וויגור". המלווים התערבו בקרב המעפילים וגורשו יחד איתם לקפריסין, למעט שלום שוורץ שהסתתר בארון חלקי החילוף של האוניה , וחולץ ממנה כעבור יומיים בסיוע אנשי חברת "העוגן".יתר המעפילים יצאו לקפריסין. המעפילים נלקחו למחנה מצער מס 63 בקראולוס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה